מהי כשירות תרבותית באקדמיה וכיצד היא מסייעת להתמודד עם חסמים תרבותיים בכיתה מגוונת? בהרצאה ננסה להבין כיצד ניתן לספק מענה כשיר תרבותית למגוון האוכלוסיות הלומדות בקמפוס, בדגש על למידה מקוונת. נדבר על האתגרים וההזדמנויות שמאפשרת הנגשה תלויית תרבות, תוך דגש על דילמות מקצועיות וערכיות. נזהה פערים  בין תרבותיים בתקשורת בין תרבותית ונכיר כלים להתמודדות עם הפערים. לסיום נציע המלצות ופרקטיקות להוראה כשירה תרבותית בסביבה מגוונת ומקוונת.

בסדנא נכיר תוכנה לקריאה משותפת ואקטיבית - בה הקריאה וההבנה נעשית "על ידי כולם למען כולם - perusall". התוכנה עוקבת אחרי קריאת הסטודנטיות/ים, מאפשרת שאלת שאלות, הערת הערות, תגובה אחת לשניה ואף שולח תזכורות ועדכונים כשאחרים מגיבים למה שכתבת. התוכנה מספקת למרצה תמונת על המאפשרת דיוק בהכנת השיעור. אנו השתמשנו בתוכנה גם בקורסים גדולים וגם בקורסים קטנים מרובי קריאה. בסדנא נכיר את התוכנה על ידי התנסות בה וקריאה עליה בתוכנה עצמה. לאחר מכן נספר על השימוש בה, יתרונותיה ומגבלותיה. לבסוף נספר על מחקר על השפעת השימוש בתוכנה שהתחלנו לאחרונה תלווה את הלמידה בקורסים שלנו בשנה הקרובה.

פוטו-ווייס הנה מתודולוגיה שבה נעשה בשני עשורים האחרונים שימוש הולך וגובר בשדה ההוראה, כדרך לעודד, ברוח הפדגוגיה הביקורתית, למידה התנסותית, רלטיבית, המבקשת לערער את המעמד של הידע כמוחלט ואבסולוטי. הפוטו-ווייס משמש ככלי פדגוגי שמסייע לתלמיד לשאול שאלות אודות המציאות החברתית, לערער את המובן מאיליו ולשנות תבניות מוכרות של ידע וידיעה בתוך מרחב למידה משתף ודמוקרטי.  במסגרת הסדנא נתנסה בעקרונות פרקטיים ותיאורטיים של מתודולוגיית הפוטו-ווייס ביחס לנושא של גוונים\שונות\גיוון בתוך המרחב האקדמי. מטרתה של ההתנסות הפעילה היא להכיר מקרוב  את הכלי ועל בסיס החוויה ומתוכה לדון ולהרהר בפוטנציאל היישומי שלו בהוראה, ובאופן ספציפי יותר בשילוב של נושא הגיוון\שונות בתוך ההוראה.בסדנא ישתתפו לא יותר מ-10 מרצים\ות\חברי\ות סגל, על בסיס של רישום מוקדם בשיטת כל הקודמ.ת זוכה.תנאי בסיס להשתתפות בסדנא- הכנת צילום המתעד "חוויה אישית של שונות במרחב האקדמי" בהתייחס לקטגוריה של זהות\הבדל\שוני (למשל, אתניות, ו\או מגדר, ו\או מעמד, ו\או מיקום ג"ג, ו\או דת, ו\או לאום, ו\או התמודדות עם מוגבלות....). את הצילום יש לצלם מתוך חיי היום-יום שקשורים באופן ישיר או עקיף למרחב האקדמי, באופן שמביא לידי ביטוי את חוויית השונות וההבדל. לכל צילום יש לבחור כותרת. שימו לב, האתגר הוא לתעד תמונה מתוך חיי היום-יום ולא לעשות שימוש בתמונה השלכתית -במידה והוראה זו איננה ברורה, ניתן להתייעץ בוואצ אפ – 0523358943. יש צרף לתמונה- שם המצלמ.ת, מתי והיכן צולמה.אין לצלם בני אדם ללא הסכמתם, ורצוי שלא להבליט\לחשוף פנים. את הצילום יש לשלוח למייל menny@mail.sapir.ac.il לא יאוחר מתאריך 30.9.2021דוגמאות לתוצר של קורס שנערך לאחרונה (פוטו-ווייס כשיטת התערבות משתפת בעבודה סוציאלית), ועסק בנושא של גוונים באקדמיה אפשר לראות בתערוכה המקוונת: https://karinii53.wixsite.com/my-site-6ד"ר מני מלכה*לסדנא זו יש היתכנות להמשך התבוננות וחקירה אודות חוויית השונות של מרצים בתוך המרחב האקדמי של המכללה האקדמית ספיר- בהתאם לרצון הטוב של המשתתפים תיבדק האפשרות של סדרת מפגשים לאורך השנה האקדמית.

במושב זה נעלה מחשבות לגבי המפגש בין המרצה לסטודנטים במציאות של למידה מרחוק. לפני שנפתח את הנושא הדיון, יציגו 2 הדוברים את מחשבותיהם בנושא. איל פלג ידבר על "הוראה מכוונת: סיכויים וסיכונים למפגש מוצלח". בכוונתו להציף מחשבות על הוראה מקרבת ומעצימה באמצעות הזום, ובעיקר כיצד לקדם אינטראקציה מוצלחת עם התלמידים (כזו שתתרום להצלחת השיעור) במציאות של הוראה מרחוק (מציאות היוצרת מחסומים וריחוק הנובעים מהוראה "מרחוק", דרך מחשב).

כריית תהליכים היא מתודולוגיה חדשנית המבוססת על ניתוח תהליכים עסקיים וכריית מידע. היא בשימוש הולך וגדל בעולמות הייצור, אבל אנחנו ניסינו משהו חדשני - לרתום את המתודולוגיה לניתוח תהליכי למידה של סטודנטים! במפגש אתאר את השלבים של מחקר בתהליך המתבצע עם שותפי מאוניברסיטת בן גוריון. אנחנו חוקרים את התנהגות הסטודנטים בקורס טרום-אקדמי וולונטרי המיועד להכין את הסטודנטים של הפקולטות לטבע והנדסה ללימודי המתמטיקה הגבוהים. האם הסטודנטים משתמשים בכלים שהמליצו להם אבל לא חייבו אותם? מהם דפוסי השימוש? ואולי החשוב מכל - האם יש לכך השפעה על ההצלחה בלימודים? מדובר במחקר כמותי מסוג big data ואתאר את תפיסת המחקר שלנו ואת ההתמודדות שלנו עם הדילמות השונות, כולל ממצאים, אמנם חלקיים אך מעניינים ביותר. לבסוף אציע להשתמש בגישה דומה בקורסים שלנו בספיר - אולי נצא עם רעיונות חדשים לשנה החדשה.

מלמדים באקדמיה? מתלבטים כיצד להקנות הרגלי למידה לסטודנטים? בסדנה זו, נבחן את תבנית החשיבה המקשרת בין: "מידע > מסקנות > יישום". תבנית זו מורכבת משתי פעולות החשיבה הבאות:1. השוואה בין נתוני המידע שתוצאתם הכללה (אינדוקציה) ו/או מציאת אנלוגיות. 2. הסקת מסקנות מנתוני המידע שתוצאתם הכללה ו/או יישום נתוני המידע שתוצאתם דדוקציה. הקניית כלים אילו תסייע להקנות ללומד מיומנויות חשיבה באופן שיטתי, המתאימות לכל נושא ולכל תחום באקדמיה ובחיי היומיום. המשתתפים בסדנה יתנסו בהכנת דוגמה אחת (כל אחד בתחומו), אותה הם יציגו ו/או יכתבו לקובץ משותף.

קמפוס הוא המקום בו נפגשים לראשונה באופן משמעותי א.נשים מקבוצות שונות בישראל. במהלך 3-4 שנים לפחות יש להןם את ההזדמנות היוצאת דופן להכיר ואף לשתף פעולה באופן מתמשך עם א.נשים המשתייכים לקבוצות אחרות משלהןם. עם זאת, מחקר שערך מרכז אקורד מראה כי עצם ההימצאות במרחב משותף לא תורמת בהכרח לקידום יחסים בין קבוצות. וכפי שמאורעות מאי 21 הראו, פגיעותו של המרחב האוניברסיטאי  והכיתתי המגוון היא גבוהה מאוד.המרחב הכיתתי (הפיזי או הוירטואלי) הוא מרחב מרכזי בקמפוס שמשאבים רבים מכוונים לתמוך בו. זהו המרחב שבו מתבצעת עיקר הפעילות בקמפוס, וכל הסטודנטיות והסטודנטים נמצאים בו חלק משמעותי מזמנןם. קידום גיוון, הכלה ושיפור היחסים הבין-קבוצתיים בכיתה עשוי להיות בעל השפעה מרחיקת לכת על תחושותיהןם של הסטודנטיות והסטודנטים, על היחסים ביניהןם.בסדנא נמפה את האתגרים המרכזיים הנוגעים לגיוון, הכלה ויחסים בין קבוצות בכיתה. ניגע בימים של הסלמה ובימים של שיגרה ונתנסה במספר טכניקות, אפקטיביות וקלות ליישום שיעזרו לנו לנצל את הפוטנציאל של המרחב הכיתתי בכל הנוגע לגיוון, הכלה ויחסים בין קבוצות.

מושב זה במהותו הינו שולחן עגול בו נקיים דיון פתוח בנושא הוראה ומחקר לתארים מתקדמים במכללות. בשנים האחרונות נפתחו מספר תכניות לתואר שני במכללה, ותוכניות נוספות עתידות להיפתח בשנים הקרובות. אנו המרצים נדרשים לפתח קורסים ולהתאים ההוראה שלנו לתואר המתקדם. כמו כן, התואר השני ניזון במידה משמעותית מתחומי המחקר שלנו, ובאפשרותנו ליצור מערך הדדי בו גם הסטודנט וגם המרצה החוקר יפיקו תועלת מתהליך ההוראה והלמידה בתואר. במסגרת השולחן העגול נרצה לחשוב ביחד על סוגיות אלו, בפרט: מהם ההבדלים המרכזיים בין הוראת התואר הראשון לתואר השני בהיבטים הפדגוגיים והדידקטיים? כיצד ניזון התואר השני מהמחקר שלנו, המרצים?כיצד נשלב את הסטודנטים במחקר שלנו וכיצד נבנה קורס מבוסס מחקר לתואר המתקדם? כיצד נותנים מענה לקבוצות סטודנטים הטרוגניות בתואר השני?