נושא ההרצאה - 'כז שירים נתן היה אומר' – גִּלוּי וכִסוי ביחסי יעקב אורלנד ונתן אלתרמן

ספרו של יעקב אורלנד, 'כז שירים נתן היה אומר' (הקיבוץ המאוחד, 1985) הוקדש כולו לשרטוט דמותו האינטימית-שירית של המשורר נתן אלתרמן, על רקע מקומו המרכזי והשפעתו הדומיננטית על החיים הספרותיים בשנות הארבעים. עם צאתו לאור, חמש עשרה שנה לאחר פטירת אלתרמן, זכה ספרו של אורלנד להתקבלות יוצאת דופן, הן על-ידי קהל הקוראים הרחב והן על-ידי הביקורת הספרותית. הספר עורר ברבים את תחושת העדרם של אלה המוזכרים בו, וגעגועים אל ההווי המיוחד של הבוהמה התל-אביבית בשנות הארבעים.

בהקדמתו לספר טען אורלנד, כי הביא את דבריו של אלתרמן בלי שינסה לשנות אותם או ל'טַייֵב' אותם, כדי שלא לחטוא בסילוף משמעותם. בהרצאה נבקש לבחון, האמנם  אורלנד היה מסוגל לממש הצהרה זו, ולהתחייב להיות נאמן ל'אמת היסטורית' או עובדתית, שעה שהוא עצמו היה מודע לתפקידו שלו בעיצובה של הנרטיבה השירית? ואולי, מחויבותו לאמת חיצונית שכזו היא רק כסות שנקט בה אורלנד ליחסים המורכבים ששררו בינו לבין אלתרמן, הן בחייו של אלתרמן אך גם לאחר מותו? בהרצאה נדון בשירים אחדים משירי הספר, מתוך השוואה בין הנוסח שפורסם לבין כתבי-יד של השירים, המצויים בארכיון אורלנד שבאוניברסיטת בר-אילן. נבקש לבחון, מה ביקש אורלנד לגלות ומה ביקש להסתיר בנוסח המבוקר והמעובד שמופיע בספר.

פרופ' תמר וולף-מונזון מלמדת במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. עורכת כתב העת 'ביקורת ופרשנות', מייסדת ומנהלת ארכיון המשורר יעקב אורלנד, באוניברסיטת בר-אילן. מחקריה מתמקדים בשירה שנכתבה במחצית הראשונה של המאה העשרים, במסגרתה עוצב המודרניזם העברי, ועוקבים אחר תהליכים היסטוריים, סוציו-ספרותיים, תרבותיים ולשוניים ואחר מידת השפעותיהם על גיבוש הביוגרפיה הרוחנית של יוצרים ועל עיצוב מאפייניה הפואטיים של עבודתם הספרותית.

דברי פתיחה - צור ארליך