הארוע התרחש אי שם בשנות השישים.
לקראת סוף שנת הלימודים נשלחו נורית וענת הקטנות (שמות ספרותיים) למשימה בצריף קטן ביער אמריקה.
משם עקבו אחרי אחותן הגדולה רותי, שמצדה נזפה בהן שתחזורנה הביתה.
אבל למרות שפחדו, אזרו אומץ ונשארו במקום הקסום והמסקרן. ואפילו התחילו פתאום לשמוח, לשיר ולרקוד. לא יכלו להפסיק.
כשהתעייפו התיישבו על ספסל וחיכו שאבא יחזור מן העיר.
בדיעבד שמחו שהיו חלק מהחוויה, כי כשהגיע תורן כעבור שנתיים ההזדמנות נגזלה מהן בגלל נסיבות לאומיות.