הדבר הקשה בלבחור הוא לוותר, הרבי מליובאויטש לימד אותנו במאמר: שכל יהודי צריך לצעוק ולרצות משיח, אבל לא זו בלבד, אלא הוא גם צריך לבחור במשיח ולקבל עליו את מלכותו. זה מראה שהרצון שלו הוא לא רק במשיח, אלא שהוא מוכן לוותר על הגלות עבור זה. ולוותר על הגלות זה לא הבעיה הכי גדולה..

ברמת המעשה, "עולם כמנהגו נוהג" אמר הרמב"ם, עדין נלך לעבודה שאנחנו אוהבים, והעולם ימשיך את מנהגו להתקיים - ההבדל יהיה באיכות החיים הגשמית והרוחנית כפי שאנחנו רואים שהגאולה כבר החלה להתרחש בעולם ואיכות החיים משתפרת מעת לעת, הגאולה תביא איתה שלום עולמי ורוצון משותף של כל בני האדם לעבוד שכם אחד, למען עתיד טוב יותר וטהור יותר. היהודים ישובו לביתם המקורי בארץ ישראל, והרבי מלך המשיח כמנהיג עולמי, יגרום תודעתית לבני האדם להשתנות לטובה..
היהודים ירצו לקיים מצוות ומעשים טובים מתוך מניע פנימי - השוטרים יהפכו ליועצים כי הכל יבוא ממש מ'בפנים'.
לזה כולנו רוצים ומצפים - "היית אומר מהתחלה שזו גאולה -את זה וודאי אני רוצה!".

המציאות של הבורא תתגלה בעולם כך שיתבטלו כל הדתות, וכולם יתאספו תחת חוקיות אחת. בית המקדש יאיר לכל העולם אור רוחני - ובתקופה הבאה המתים יקומו לתחיה, וניפגש כולנו עם הדורות כולם.

<http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=107>