עקרון הכרעת הרוב הינו עקרון דמוקרטי הקובע כיצד מתקבלות ההחלטות במדינה. על פי עקרון הכרעת הרוב מתוך כמה אפשרויות נבחרת /מתקבלת זו שרוב האוכלוסייה/רוב הנציגים/רוב המצביעים בחרו בה. עקרון הכרעת הרוב קובע כי ההחלטות שיתקבלו לא יבואו על חשבון זכויות המיעוט שזכויותיו לחיות את חייו על פי השקפת עולמו ישמרו במסגרת עקרונות היסוד של המדינה הדמוקרטית (הימנעות ממה שקרוי “עריצות הרוב“).

עריצות  הרוב – שימוש לרעה בעקרון הכרעת הרוב (הרוב מנצל את כוחו). הרוב מקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר ולא מוצדק בזכויות יסוד ובמיוחד בזכויות המיעוט.

מיעוט פוליטי-קבוצת אזרחים קטנה מהרוב ושונה מהרוב בעמדות פוליטיותמיעוט לאומי- קבוצת אנשים קטנה מהרוב, שונה בזהות הלאומית מקבוצת הרוב.מיעוט דתי: קבוצת אנשים קטנה מהרוב, שונה בדתה מקבוצת הרוב.

במדינה דמוקרטית אין בדרך כלל רוב קבוע, אלא רוב תלוי נושא ותלוי זמן. כלומר, הרכב הרוב מתחלף על פי הנושא. רוב האזרחים נמצאים לפעמים ברוב ולפעמים במיעוט. רוב שאינו מתחלף לא היה מאפשר חילופי שלטון ולכן מאוד חשוב שלא יהיו רוב ומיעוט קבועיםכאשר אין רוב ומיעוט קבועים, כל הקבוצות מחזיקות בתקווה ליטול ביום מן הימים חלק בשלטון, לכן המיעוט מסכים לקבל את החלטת הרוב. הוא מודע לכך שכאשר הוא יהיה חלק מהרוב לגבי נושא מסוים, המיעוט באותו נושא יסכים גם הוא לקבל את החלטתו וישתף עמה פעולה, לכן שיתוף פעולה של המיעוט עם הכרעת הרוב פועל גם לטובתו האישית של כל חבר במיעוט.