בתקופה זו, מתוך רצון והתגייסות למען הקהילות והאזורים שנפגעו מתחילת המלחמה,אנו, קהילת בצלאל, בית הספר לארכיטקטורה, מתאגדים.ות ובוחנות.ים כיצד ניתן לתרום כאדריכלים, מתכננים, אדריכלי נוף בזמן אמת וליום שאחרי.

מתוך הידע והיכולות הקיימים בבית הספר, בפרקטיקה, מחקר והוראה, הקמנו קבוצות עבודה אשר יתעסקו באספקטים שונים של שאלת השיקום, החוסן ותפקיד האדריכל.ית במצב הלא מוכר, והחסר ודאות בו אנו נמצאים.ות. הקבוצות מתחלקות לקבוצות מחקר, איסוף מידע ודחיפה לפעולה בתחומים שונים. יוזמות אלו התפתחו בצורה אורגנית מתוך רצון של מרצים.ות וסטודנטים.ות לפעול ולהתנדב בזמן שאין לימודים פורמלים בבצלאל. אנו עובדים.ות בשיתוף פעולה צמוד עם גופים נוספים הפעולים סביב נושאים אלו כגון המועצה לבנייה ירוקה, איגוד אדריכלי הנוף, מנהלת חבל התקומה ועוד, ומקווים.ות להגיע לתוצרים אשר יצליחו לתרום למאמצים להכין בסיס לעתיד טוב יותר. כמובן כי בימים המאתגרים האלה, עד פתיחת שנת הלימודים, פעולות אלו הן רשות בלבד, אין חובת השתתפות וכל חומר הקשור ליוזמה יונגש תוך כדי תנועה לכלל המרצים.ות והסטודנטים.ות בצורה מקוונת, סינכרונית וא-סינכרונית ככל שניתן, למי שמעוניין להתעניין.

אנו מזמינים.ות אתכם, חברי קהילת בית הספר לארכיטקטורה בבצלאל, להצטרף אל קבוצת העבודה המגוונות אשר בוחנות ומתעסקות במגוון נושאים בתקופה המיידית וזו אשר עתידה להגיע. הקבוצות מופנות אל קהלי יעד מגוונים, והן קוראות למגוון של קולות, דעות על מנת להעשיר את השיח וההישגים בכל תחום אליו אנו מכוונים.

קבוצות העבודה הן: (בריפים מפורטים בסוף ההסבר):

Embrace.Retrace - סדרת הרצאות בנושאי שיקום - בהובלת אדר׳ אסנת תדמור
Pause - סדרת סרטים בנושאי שיקום - בהובלת אדר׳ עומרי לוי
מאגר מידע  - ממשק אינטרנט - בהובלת יואב שיוביץ ואופיר איצקין
שיקום אזורי – נופי - בהובלת אדר׳ דניאלה פוסק
חדרי אוכל - בהובלת אדר׳ דליה נחמן
רק לא קראווילות - בהובלת אדר׳ עדי לוי
Digital Twins - בהובלת אדר׳ אריאל פרמן ואדר׳ אלעד הורן
עיצוב שטחי רפואה - בהובלת אדר׳ ליאור רמון
אטלס חברתי-סביבתי-קהילתי - בהובלת אלמה קישון

Embrace.Retrace - סדרת הרצאות בנושאי שיקום –  אדר׳ אסנת תדמור: בתקופה מורכבת זו של חרדה ודאגה המלוות כמעט את כולנו בחיי היום יום, החלטנו לאצור סדרת הרצאות בזק בנושאי השעה ובפרט בנושאים הקשורים לשיקום קהילתי ומרחבי. הסדרה מהירה ואינטנסיבית, 2 מפגשים בשבוע ובכל מפגש הרצאה או שתיים של דוברים מהארץ ומהעולם, אנשי אקדמיה ומומחים מתחומים שונים. לסדרת ההרצאות שתי מטרות ברורות. האחת, לכנס שוב את קהילת בית הספר והאקדמיה לדיון פתוח בתכנים הקשורים לתקופה. לייצר מפגש למרות הקשיים הרגשיים והאובייקטיביים במטרה לאפשר לסטודנטים ולמרצים כאחד, הפוגה אקדמית ומסגרת לדיון וחשיבה. השניה, לגבש בסיס ידע לפרויקטים ויוזמות ממשיים המתפתחים במקביל בקבוצות עבודה נוספות, לשיקום הקהילות המרחבים הפגועים. כותרת הסדרה מבקשת לתת מקום לידע ודעות הקשורים בשלבים השונים של השיקום.

Pause - סדרת סרטים בנושאי שיקום – אדר׳ עומרי לוי: צוות של יוזמת הקמת מאגר סרטים דיגיטלי יוזמת הסרטים היא דרך מהירה ללמוד על אדריכלות, עיצוב אורבני ותפקידם בתהליכי שיקום, תיקון, ריפוי, דאגה ובניית אמון. הרעיון הוא לצבור גוף ידע שצומח מהסטודנטים.יות ומתכנים נגישים. חלק גדול מהסרטים שכבר נאספו מאוד רלוונטי לתפקיד שיש לנו כאדריכלים.ות עכשיו ומיד אחרי המלחמה. הסרטים והדיון ישמשו אותנו כהכנה לפעולה אחראית ומדוייקת יותר.

מאגר מידע – ממשק אינטרנט – יואב שיוביץ ואופיר איצקין: קבוצה זו תעסוק בממשק עם קהילת בצלאל - בית הספר לארכיטקטורה בפעילותיה השונות בזמן זה. מטרתה היא יצירת ממשק רציף ונגיש למרצים, סטודנטים, בוגרים וכל בעלי העניין השונים, המתכלל את פעילות הפנים והחוץ של בית הספר בתקופת המלחמה. הממשק יהיה אתר, שיכלול מידע מתעדכן בנושאים שונים, ויאפשר גישה למידע אקדמאי חיצוני, הרצאות וסרטים, יציג את פעילות בית הספר בקבוצות העבודה השונות לקהילת בצלאל, ירכז גורמי חוץ ועזרים לכלל המשתמשים ויהווה ממשק וקשר עם עם כלל המשתמשים ברמה האישית ויהווה צינור תקשורת של בית הספר לארכיטקטורה. חברי הקבוצה יבחנו את התכנים השונים של כל קבוצת עבודה ויתכללו אותם דרך הממשק אשר יבנו, הם יעצבו, יחשבו על התוכן המתאים והרלוונטי ויפיצו אותו על מנת להשאיר את חברי קהילת בצלאל מעורבים ומאוחדים בתקופה זו.

שיקום אזורי ונופי – אדר׳ דניאלה פוסק: במסגרת יוזמות ביה״ס לארכיטקטורה לקידום פעולות של שיקום במרחב הפגוע של עוטף עזה, תוקם קבוצת פעולה החוקרת את המרחב, ממפה אותו ומנסחת תרחישי התערבות אשר ינסו לענות על האתגר והמשמעות BUILD BACK BETTER -3xB  בקנה מידה אזורי מרחבי. נתעד ונלמד את היסטוריית התכנון המרחבי, את השינויים הגיאו-פוליטיים והשפעתם על תכנון המרחב, הגבולות והממשקים האזוריים, נמפה את הנופים, היישובים, האנשים, החקלאות והתעסוקות, נבין את מערכות היחסים התפקודיים, תרבותיים חברתיים וכלכליים בין הישובים (ערים, מושבים, קיבוצים, בסיסים) נמפה את מערכות התשתיות הלאומיות ואזוריות ובעיקר נשאל שאלות אשר יובילו אותנו לחקירות נוספות, לבחינת תרחישים שונים ופיתוח כלים תכנוניים עיצוביים. נתייחס לסוגיות הקשורות לאיכויות הנוף היחודי של העוטף—הן בקיבוצים והן בערים—כרכיב מהותי בתחושת המקום ויצירת מרחבי חיים איכותיים קבוצת הפעולה תורכב ממרצים, סטודנטים ובוגרים של התואר הראשון (ארכיטקטורה) והתואר השני (עיצוב אורבני) ותפעל כקבוצת התנעה למחקר מתמשך אשר בוחן היבטים של שיקום ארוך טווח. הקבוצה תעבוד בממשקים עם יוזמות מקבילות המקודמות בשדה האורבני ע״י גופים מוסדיים ווולונטריים ותנצל את המשאבים והייחוד של ביה״ס להעשרת השיח הציבורי והמקצועי. תוצרי הקבוצה יעמדו לרשות התושבים, הציבור, מוסדות התכנון, הסביבה המקצועית ומקבלי החלטות.

חדרי אוכל – אדר׳ דליה נחמן: בשעת משבר זו, אנו מזמינים אדריכליות.ים, מרצות.ים, סטודנטיות.ים ובוגרות.ים בעלי עניין לקחת חלק בקידום פעולות של שיקום המרחב הפגוע של עוטף עזה, כחלק מיוזמות ביה״ס לארכיטקטורה בבצלאל. קבוצת פעולה זו מבקשת למקד מאמץ מחקרי ותכנוני בבסיס הפיזי והרעיוני של הקיבוצים: מבני חדר האוכל וסביבתם, המגלמים את העיקרון השיתופי והלב הפועם של חיי הקהילה. למה/ הרציונל: בתוך שלל אתגרי השיקום, מיקוד במרחב הציבורי בקיבוץ הוא קונקרטי וסמלי כאחד. חדרי האוכל הם חלק מהותי ממורשת הקיבוצים, הבנויה והחברתית, ומבטאים את הטרנספורמציות שעברו על הקיבוצים בעשורים האחרונים, באופן מרתק שקושר באופן ישיר את הארכיטקטורה למבנה חברתי, על גלגוליו. כעת, משבסיס קיומם של הקיבוצים בעוטף עומד למבחן ולהגדרה מחדש, תפקידם של המבנים המלכדים והתורמים לחוסן- חשוב לאין שיעור. כמו כן, חדר האוכל הוא עוגן תכנוני מרכזי בתכנון היישובים מחדש, ועל כן מיקוד במוסדות הקהילתיים, תקדם ותסייע לקבוצות תכנון אזוריות שיעסקו בשיקום רוחבי ארוך טווח, בבחינת "דיקור עירוני" שמשליך אל מעבר לגבולותיו הפיזיים. מה: כאקט ראשוני נרכז מאמץ במיפוי חדרי האוכל בקיבוצי העוטף, תוך בחינת קטגוריות שונות: חשיבות אדריכלית (ישנם מבנים בתכנונם של חנן הברון, קורינלדי וארנונה אקסלרוד), ההקשר סביבם (מבנים, נוף/נוי), מצב חברתי (סקאלת שיתופי/מופרט), שימושים, שינויים שנערכו במבנה, מצבו כיום, מצב הקהילה, ועוד. המיקוד בקנה מידה בנייני עשוי לאפשר בטווח המיידי ניתוח עדכני וזמין של המצב הקיים ביישובים, אשר יהווה מצע להמשך פיתוח כלים תכנוניים ועיצוביים של הקיבוצים, ושל חדרי האוכל בפרט. זוהי הזדמנות לגבש קטלוג תיעודי, שהוא מוקד ידע, שיסייע לשמר את המורשת התרבותית- תכנונית של היישובים שנהרסו. בסיס זה עשוי לשרת תהליכים אקדמיים נוספים, כמו גם לשרת את הקהילות בחשיבה תכנונית בהמשך. איך: מיפוי ראשוני של יעדי המחקר, איסוף חומר, מטריצה, בניית מודלים תהליכיים ותרחישיים של חדר האוכל (אז-היום), עיבוד מוחשי. מיפוי מתקדם של רשתות קהילתיות אשר מחקר זה עשוי לסייע להם, חיבור של נציגי הקהילות בבניית תרחישי פיתוח אפשריים, תוך רגישות יתירה למצבן כעת, עבודה בממשקים מקבילים עם יוזמות תכנון נוספות וגופים מוסדיים רלוונטים לשיקום ותכנון מחדש של האזור.

רק לא קראווילות – אדר׳ עדי לוי: קבוצה זו בוחנת פתרונות לדיור זמני למפוני יישובים בעקבות המלחמה בדגש על אלטרנטיבות לפתרון האוטומטי של הקמת קראווילות. אחת הסיבות שהקראווילות כשלו זה מפני שהם לא שולבו בערים קיימות וכך נוצרו ערי קראווילות שלא מתבססות על תשתיות קהילתיות וסביבתיות קיימות. המטרה היא לשלב בין הקהילות ולהשתמש במשאבים קיימים. הסתכלנו על חומרים שונים - מחברי עץ, פלדה ובטון וגם על מכולות עם המחשבה של נגישות החומר בארץ, המחיר, גמישות ושימושם לאחר המלחמה. בחנו דוגמאות של יחידות מבנים שהוצבו כמבנים מפוזרים בודדים כמו הקראווילות וגם בבניינים הבנויים מיחידות מודולריות. כמו ההיבט הקהילתי גם תשתיות הומניטריות- ביוב, מים, חשמל ועוד היו מבודדים לכל קראווילה כיחידה. המערכות האלה יקרות ולכן חשבנו שכדאי לתכנן מערכת שלדית נמוכה שתכיל את התשתיות האלה. הקבוצה מכינה מאגר ידע וחקר שוק כדי להציע פתרונות אמיתיים וקונקרטיים לבנייה מהירה אך פתרונות לטווח הביניים והארוך, לאחר חזרה ליישובים המקוריים.

Digital Twins – אדר׳ אריאל פרמן ואדר׳ אלעד הורן: מטרת הקבוצה היא יצירת ״כפיל דיגיטלי״ של הקיבוצים, המושבים והערים באזור העוטף. הכפיל הדיגיטלי הוא ייצוג וירטואלי של המרחב שייבנה תוך אינטגרציה של מקורות רבים ושונים, עכשוויים והיסטוריים שיתארו את המערכת המרחבית בזמן אמת וכך יאפשר פיתוח של פרויקטים מקבילים המעוניינים בחקר מרחבי וסינכרוני של העוטף. קובץ התאום הדיגיטלי מיועד לשלוש תכליות בשלושה נושאים עיקריים: איכותנית: תיעוד מרחבי של האזור כפי שהיה עד ל-7 באוקטובר בעזרת ניתוח איכותני של סיפורים אישיים ומיקום מרחבי של מידע ממקורות גלויים. כל סיפור יכיל תיוגים כמו זמן, מיקום, ושם שיוצג במודל דו ותלת ממדי ויאפשר נגישות וויזואלית ומרחבית למידע. כמותית: מיקום גיאוגרפי של דאטא דיגיטלי מכל סוג שהוא (טקסט, תמונה, וידאו) שיתחיל ב-7 באוקטובר ויימשך קדימה ואחורה בזמן. על ידי איכון הזמן והמקום נוכל לצייר תמונה כמותית מהימנה של שגרה, משבר, הלם ושיקום במרחב. תכנונית: הכנת הקרקע לעתיד לבוא על ידי התבוננות כוללת על האזור. כך יהיה ניתן למקם חלופות של תכנון ושימור ע"י מספר צוותים ולקבל החלטות מושכלות על הבינוי המתאים. שכבות נוספות של מאגרי מידע היסטוריים מבוססי מיקום והתפתחות של היישובים ישולבו כחלק ממלאכת התיעוד. השלבים הראשונים של פעילות הקבוצה יהיה איסוף מידע קיים מהגופים הרלוונטיים ואיחוד הידע כבסיס לפרויקטים נוספים, לאחר מכן נתחיל בפיתוח מאגרי מידע ייחודיים ותיעוד דיגיטלי.

עיצוב שטחי רפואה – אדר׳ ליאור רמון: בתי החולים בארץ נמצאים בימים אלו בלב הסערה. בתי החולים נדרשים להתאמות מיוחדות לשעת חירום וצוותי הרפואה עובדים תחת עומס מקצועי ונפשי כבד. לצורך כך הוקמה קבוצת התנדבות העוסקת בסיוע בתכנון ועיצוב של מרחבים רפואיים בבתי החולים. בימים האחרונים נשלחה הצעה לבתי החולים בארץ לסייע ולתמוך בשיפור פני המחלקות בהתאם לצרכיהם עם סל הכלים שברשותנו: סיוע בתכנון אדריכלי (תכניות עבודה, שרטוטים והדמיות), פיתוח תרשימים ודיאגרמות (לדוגמא תיאור זרימת קבלת קהל) ועבודות כפיים בסיסיות (צביעה, נגרות וכו'). בהתאם לדרישות בתי החולים וכמות המתנדבים, נתחלק לצוותי עבודה מקצועיים לכל פרוייקט. לפי הצורך, צוותי העבודה יבקרו ויעבדו בבתי החולים, יקיימו שיח שוטף עם אנשי מקצוע רלוונטיים וידרשו לספק פתרונות אדריכליים מהירים וריאליים לבעיות השעה.

אטלס חברתי-סביבתי-קהילתי יישובי העוטף – אדר׳ עומרי לוי: אטלס יישובי העוטף נועד על מנת למפות מקרוב את היישובים בעוטף שנפגעו ולאפשר למתכננים העתידים מאגר ידע נגיש ותקשורתי להבנה מהירה של הקהילות השונות שחיות במרחב. אנו פועלות ופועלים מתוך אמונה שללא היכרות עם האוכלוסייה, הפתרונות אשר יינתנו יהיו באיכות ירודה, ואילו בעזרת ידע בסיסי יוכלו המתכננים להטיב עם הקהילות השונות ואף לייצר פתרונות חדשניים ודינמיים לכל יישוב.  האטלס יבוסס על עקרון הNUDGE THEORY -  אשר טוען שעצם העלאת נושאים לתודעת המשתמש משנה את התגובה