שיפוט: ראובן עצר את מכוניתו בכביש ההבין עירוני, לאחר שהבחין בעשן העולה מכיוון המנוע. הוא השאיר את האורות האחוריים דלוקים והלך לחפש עזרה.שמעון שנסע באותה דרך לא הבחין במכונית החונה ומכוניתו התנגשה במכוניתו של ראובן ונגרם לה נזק. ראובן ושמעון התחילו להטיח אשמות זה בזה, שמעון אמר : אתה אשם כי לא נתת סימן לעצירה, כגון מטפחת אדומה. ראובן טען: האורות הם הם סימן מספיק לעצירה. שמעון: לפחות אילו הרמת את המכסה מעל המנוע. ראובן: הייתי מבוהל ועסוק בחיפוש עזרה, השווה את טענותיהם של ראובן ושמעון למה שלמדנו בגמרא וכתוב את פסק הדין (לפי שיטתם של ר' יוחנן ורב נחמן בר יצחק)! *